הקהילה בחברה המודרנית מוגדרת באמצעות תחושת שייכות שיש לפרטים כלפי קבוצות שונות וגמישות.
הפרטים בקהילה מזוהים בהשתייכות תרבותית המבוססת על ערכים, נורמות, כללי התנהגות ואמונות.
חקר איכותני של קבוצות בקהילה, בשכונה, במקומות עבודה או בכל אינטראקציה חברתית יגדיר ויבהיר את מערכות היחסים בין הפרטים בקבוצה.
בשנים האחרונות קיימת נטייה גוברת בקרב קבוצות אתניות המחפשות הגדרה עצמית לטפח את מורשתם. הזיכרון הקולקטיבי, ערכים, נורמות, התנהגויות, אידיאולוגיות וקודים חברתיים מוחזרים לשיח החברתי. טיפוח המורשת המקומית יוצר תחושה של השתייכות קהילתית בעולם שהניכור הולך וגובר בו.
![](https://www.rovedconsult.com/wp-content/uploads/2021/01/4322.jpg)
מחקר קהילתי כולל את השלבים הבאים:
- איסוף נתונים סטטיסטיים מגורמים רשמיים ואפיון הקהילה.
- סיורים לימודיים והכרות עם תושבים, דיירים או עובדים.
- לימוד התרבות המקומית, המנהגים, וחיי היומיום בקהילה.
- כתיבת תיאור אתנוגרפי.
- המלצות למנהלי הקהילה.
פרויקטים נבחרים:
![](https://www.rovedconsult.com/wp-content/uploads/2021/01/6543.jpg)
פרויקט מורשת במועצה אזורית מטה יהודה 2016-2006
במסגרת הפרויקט רואיינו עשרות ותיקים, נאספו סיפורים, חפצים
וטקסטים המאפיינים את העדות השונות. כמו כן נערכה פעילות עם מערכת החינוך המקומית,
קשישים ונשים.
![](https://www.rovedconsult.com/wp-content/uploads/2021/01/112-1.jpg)
![](https://www.rovedconsult.com/wp-content/uploads/2021/01/4322.jpg)
![](https://www.rovedconsult.com/wp-content/uploads/2021/01/234567.jpg)
![](https://www.rovedconsult.com/wp-content/uploads/2021/01/789-1.jpg)